לאן אגיש את המאמר המדעי שלי? חלק ב' – קהל היעד
בחירת יעד הגשה צריכה להתבצע בשלב מוקדם מאוד בתהליך הכתיבה כיוון שיעד ההגשה מכתיב במידה רבה את הצורה ואף את התוכן של המאמר (ועל כך, בפוסטים הבאים). הקריאה שהנחתה אתכם בהגיית המחקר ובביצועו, כבר חשפה אתכם לכתבי העת שעוסקים בנושאים הקרובים לשלכם, ועדיין מקור המידע החשוב ביותר לבחירת יעד הגשה הוא המנטור. ראש המחלקה, ראש המעבדה או עמית בעל ניסיון יכולים לסייע רבות בהחלטה לאן להגיש את המאמר שלכם מתוך היכרות עם מטרותיכם והמרחב המקצועי שבו אתם פועלים, וטוב מכך, על סמך הבנת המחקר הספציפי שלכם.
בהיעדר הכוונה אישית שכזו, או בנוסף אליה, ניתן להשתמש בתהליך מבוסס מנועי חיפוש מקוונים. לאחר שימוש במנועי החיפוש, מתקבלת רשימה גדולה של יעדי הגשה פוטנציאליים. כעת יש לחשוב על קהל היעד שלכם, האם הוא מורכב בעיקר מרופאים? חוקרים העוסקים במחקר בסיסי? אנשי תעשייה? אנשים המתווים מדיניות? האם קהל היעד שלכם מורכב ברובו מאנשי הקהילה המקצועית שבתוכה אתם פועלים כרגע או שאולי הפרסום הזה הוא הזדמנות טובה להגיע לקהילה מקצועית אחרת? האם תרצו שהמאמר יפרוץ את גבולות הקהילייה הרפואית-מדעית ויגיע לציבור הרחב?
ישנם מספר פרטי מידע שיכולים לסייע בסינון הרשימה ומיקודה לכיוון קהל היעד הרצוי:
קהל היעד המוגדר של כתב העת מפורט בaims and scope שאותו ניתן למצוא בלשונית about בעמוד האינטרנט שלו.
כתבי עת שפועלים במודל של גישה פתוחה (open access) מלאה או חלקית מגיעים לקהל רחב יותר מאלו שפועלים במודל של קריאה בתשלום.
כתבי עת שיוצאים לאור בבתי ההוצאה הגדולים ובעיקר כאלה שהם שלוחות של כתבי העת המובילים (Science, Nature, JAMA, BMJ ומקביליהם) נהנים פעמים רבות ממערך של יחסי ציבור החושף את תכניהם לקהל רחב מאוד ובכלל זה ברשתות החברתיות ואף בעיתונות הכללית.
לאחר שהרשימה צומצמה על בסיס קהל יעד, ניתן לדרג את הרשימה המצומצמת על בסיס סט השיקולים מבוסס לוחות הזמנים ומדד ההשפעה, שבו אדון בפוסט הבא.
