כתבי עת העובדים במודל של גישה פתוחה

כפי שציינתי בעבר, כתבי עת המדעיים פועלים בשני מודלים עסקיים עיקריים: מודל התשלום המסורתי ומודל הגישה הפתוחה. (open access-OA) שני המודלים כוללים תשלום קטן לפני פרסום המאמר. על פי המודל המסורתי, הקורא (או המוסד האקדמי שלו) משלם על גישה לטקסט המלא של מאמר יחיד או רוכש מינוי מינוי לכתב העת. מודל הגישה הפתוחה הוא הפוך, המחבר משלם דמי פרסום על המאמר וכל קורא יכול לקרוא את הטקסט המלא של המאמר בחינם. הגישה החופשית יכולה להיות מלאה באופן מיידי עם פרסום המאמר (מודל הזהב) או שהמאמר עשוי להיות זמין באופן חופשי לאחר תקופת השהייה (המודל הירוק).

ישנן כמה סיבות לבחור לפרסם מאמר בכתב עת הפועל תחת מודל הגישה הפתוחה. גופי מימון מחקרי ומוסדות אקדמיים מסויימים דורשים שהתוצאות של מחקרים שהם מממנים יהיו זמינים באופן חופשי (במודל הזהב או במודל הירוק) למען האינטרס של הנגשת הידע המדעי לקהל רחב ככל האפשר. יתרון עיקרי של כתבי עת בגישה פתוחה הוא שבאופן כללי, זמן ההמתנה בין קבלת המאמר ובין פרסומו קצר יותר מאשר בכתבי עת במודל התשלום המסורתי.

מטבעם, מאמרים המפורסמים בגישה פתוחה נהנים מניראות גבוהה יותר. מחקר מצא כי הטקסט המלא של מאמרים שפורסמו בגישה פתוחה נצפה במספרים גדולים יותר מאלה הדורשים תשלום מלא. מספר מחקרים שניתחו נתונים ביבליומטריים של מאמרים שפורסמו (על פי רוב) עד 2010 (ניתן לראותם כאן, כאן וכאן), הראו כי לכתבי עת שפורסמו בגישה פתוחה ישנו ייתרון במדד ההשפעה (Impact factor; IF).

עם זאת, חשוב לציין כי מודל הגישה הפתוחה אינו מבטיח IF גבוה. מאמר שפורסם לאחרונה הראה כי החל ב -2011, העלייה המטאורית של IF של כתבי עת הפועלים בגישה הפתוחה התמתנה מאוד, וכי בשנים האחרונות, כתבי עת בגישה פתוחה מפוזרים על פני עקומת ה IF באופן דומה לזה של אלה הפועלים במודל התשלום המסורתי. באותו המאמר, החוקרים מצאו קשר ישיר בין גובה התשלום שגובה כתב העת הפתוח מהמחברים, והIF שלו.

החסרון העיקרי של כתבי עת פתוחים הוא, כמובן, עלות הפרסום (המכונה דמי טיפול במאמר, article processing charges; APC), אשר יכולה להגיע לאלפי דולרים בכתבי עת מסויימים. עבור מחברים שאינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הזו ולא יכולים להשיג מימון ממוסדות המחקר שלהם למטרה זו, זה עלול להפוך את הפרסום בכתבי עת פתוחים לאופציה בלתי נגישה. חשוב לדעת כי ישנן כמה אפשרויות שזמינות עבור מחברים שהמשאבים שלהם מוגבלים. מו"לים מסוימים מציעים תוכניות סבסוד (מלאות או חלקיות) של דמי הפרסום בכתבי העת הפתוחים. הוצאות הספרים הגדולות (SpringerOpen Wiley, Elsevier) נותנות עדיפות בסבסוד או אפילו ויתור אוטומטי על דמי הפרסום למחברים העובדים במדינות השייכות לresearch4life.

אגודות מקצועיות מסוימות המוציאות לאור כתבי עת פתוחים עשויות לעתים לממן באופן מלא או חלקי את עלויות הפרסום של מאמרים מסויימים העומדים בקריטריונים שלהן.

אפשרויות נוספות שזמינות כחלופות לתשלום אישי על ידי המחבר הן קבלת החזרים מגופים מממנים, וויתור על דמי פרסום למוסדות המשלמים למו"ל כחלק ממנוי שנתי במבנה מסויים.

לכן, כחלק מתהליך הבחירה של כתב עת להגשת מאמר, חשוב להבין את העלות המסויימת הקשורה בפרסומו בכתב עת פתוח ספציפי ולברר מהן האפשרויות העומדות לרשות המחבר להקלת נטל דמי הפרסום.

בפוסט הבא, רמות ההוכחה של מאמרים מדעיים.